(לצפיה במקור)

חזרה >

דנה מילר

צילום על ידי: אביב אברג'ל

דנה מילר
תושבת בית הכרם, נשואה לדניאל ואמא לגלי (5), אריאל (3) וליבי (9 חודשים)

המעשה הטוב שלך? "המעשה הטוב שלי מספר, בעצם, את סיפורה של קהילת בית הכרם, ויותר נכון מאמות בית הכרם: מתחילת המלחמה, ביחד עם עוד 14 נשים שותפות מדהימות מהשכונה, הקמנו חמ"ל למשפחות השכונה וביניהן, נשים שאחד/ת מבני הזוג במילואים, נשים יחידניות, עובדים/ות חיוניים ויולדות טריות. יש לנו קבוצת וואטסאפ עם למעלה מ-200 מתנדבות ומתנדבים מהקהילה שלנו, שמעניקים מדי יום ארוחות מבושלות, בייביסיטר, עורכים קניות, מסדרים את הבית ומתעניינים בהן, ובעצם עוזרים במה שצריך ליותר מ-100 משפחות מהשכונה.

"בנוסף, אנו מארגנות למשפחות גם הפעלות חווייתיות ומנטליות מדיי יום, החל מפעילויות יצירה, חוגי מוסיקה, ציורי פנים לילדים ועד שיחה עם מטפלות, אימוני כושר, מסאג' ודיקור סיני לאמהות, וכך ארגנו ביום שבת – שבת משפחות לכל הקהילה, שבת שאיפשרה התנתקות כיפית לשעתיים, עם מוזיקה חיה, ספורט, פיקניק ועוד. אחד הדברים המרגשים הוא 'עוגה לשבת', שבה כל אחת מהמשפחות מקבלת ביום שישי עוגה/חלה עם הקדשה אישית. זה מדהים לראות את ההערכה מצד האמהות ולא נתפס מה עוגה אחת יכולה לעשות, כמה שזה מנחם ועוטף במיוחד כשהן לבד (בלי בן הזוג) בשבת. כל המתנדבים.ות אומרים לי: "באתי לחזק ויצאתי מחוזק/ת", וזה גם מעצים את קשרי הקהילה פה באופן כל כך משמעותי, ואני חושבת שכולם/ן מרגישים שזאת זכות גדולה לקחת חלק בדבר היפה הזה שיצרנו פה".

מה גרם לך לעשות זאת? "באותה השבת השחורה, כשכולנו הופתענו מקולות האזעקה, ירדנו למקלט עם כל השכנים, והיתה שם משפחה חדשה בבניין שלנו, שרק עברה לגור וטרם יצא לנו להכיר – זוג הורים צעירים עם שתי בנות. באזעקה השלישית שירדנו למקלט, ראיתי שאב המשפחה הזאת כבר לא נכח במקלט, ושאלתי את בת זוגו איפה הוא. היא אמרה לי שהוא קיבל צו 8 והוא בדרך למילואים. ראיתי במבט שלה את הפחד בעיניים, את הדאגה, והבנתי שאם יש משהו שאני טובה בו ויכולה לייצר בו ערך, זה הקשרים בתוך הקהילה שלנו. וכך למעשה התחלנו כמה אמהות לשאול ולהתעניין באופן יזום בקבוצת המאמות מיהן החברות שבני הזוג שלהן גויסו. בהתחלה האמהות מאוד התביישו לקבל או לבקש עזרה, אבל עם הזמן בזכות המתנדבים/ות המדהימים שלנו, שהתעקשו להציע עזרה ברוחב לב, האמהות מבינות שבימים כאלה, קהילה חזקה זה נכס, ונהנות מבני ובנות הנוער המדהימים שלנו, מהנשים והגברים שדואגים להן לכל מה שהן צריכות, ובכלל, לקבל טלפון שמתעניין בהן ולהבין שהן לא לבד ויש מי שרואה אותן, וזה מחמם להן את הלב".

מסר לסיום? "תשמע, לרובנו מאוד קשה להתרומם מעל לזוועות שרואים בחדשות, ויחד עם זאת אני מעודדת אותם/ן להחליט, שפעם אחת ביום אתם/ן דופקים/ות בדלת של השכן/ה, שולחים בקבוצת הווצאפ של הבניין מה שלום כולם/ן, ומתקשרים לחבר/ה או בן משפחה. לא צריך להרים פרויקטים שנראים מאוד 'שואבי אנרגיות'. אפילו אם תכירו שכן/ה חדש/ה שישבתם/ן ביחד על כוס קפה והתעניינתם/ן לשלומ/ה, או שהזמנתם/ן לארוחת ערב את השכנה שבן הזוג שלה במילואים והענקתם לה קצת אוויר – אתם/ן תגבירו את האור על פני החושך. יש לנו חברה אזרחית מ-ד-ה-י-מ-ה ואני גאה בקהילת בית הכרם".