סיפור מלחמה

אספר מה שמעתי מאחי הקטן אתמול, על מה שבאמת היה במוצב כיסופים באותה שבת שחורה.
בשעות הבוקר, היו החפ"קים על הגדר, ואז החלה הפשיטה ע"י הפתעה מוחלטת, החפ"קים היו מעטים מול מרצחים בני עוולה רבים, נלחמו בהם ללא פחד למרות ההפתעה, לא ראו בעיניים ונלחמו כמו אריות.
לאחר שהמחבלים עשו את דרכם לבסיסים, והתצפיתניות הכריזו על פשיטה, הלוחמים עלו על ווסט מהמיטה, חלקם עם תחתונים בלבד, חלקם יחפים, לקחו את הנשק, ויצאו להגן על הבית מבלי להתבלבל. עלו על הכלים והחלו לדהור אליהם עם אפס פחד, מעט חיילים מול מחבלים רבים, חייל אחד עלה על דוד והוריד 15 מחבלים רכובים על אופנועים בזמן שהם מרססים אותו, אחר חטף RPG והמשיך לנסוע על מנת לדרוס ולנטרל מחבלים, אחר נסע לבד לים כדי לנטרל מחבלים שחדרו ונהרג משני כדורים בבטן, אחר המשיך לירות מהכלי הבוער שלו רק בשביל לא לתת למחבלים אפשרות לחדור, אחר לקח את הנגב שלו וריסס כמו משוגע חשוף כולו, הרג 30 מחבלים על מנת לשמור על הבית, וכל זה בזמן שחברים הכי טובים שלהם נשרפים ומדממים להם מול העיניים.
ככל הנראה הסיפורי גבורה יתבהרו בעתיד, המור"קים יסופרו והצל"שים יחולקו לאחר מכן, אבל אסור לנו לרגע לחשוב שהחיילים האלו הגיבורים האלו לא תפקדו למרות ההפתעה, גם שתפסו אותם עם המכנסיים למטה הם הרימו אותם בחזרה באותה שנייה ונלחמו על הבית ועלינו, אבל לצערי כמו שכולכם מכירים, אם אנחנו לא נדאג להם לא יהיה מי שידאג להם.