Re'im Parking Lot
7.10.23, 3:40
פורסם על ידי ולדה פטפוב בתאריך 22/10/23 ב"פייסבוק"
(לצפיה במקור)
סיפור מלחמה
צילום על ידי: אביב אברג'ל
טוב האמת היא שלא תכננתי לשתף יותר מידי גם לא הרגשתי שאני מסוגלת בכלל לחזור לזה וגם מי אני לעומת אחרים שעברו שם שעות ארוכות וקשות יותר וראו זוועות שאין לתאר בכלל ואלו שלא חזרו ? אלו שאנחנו בכלל לא יודעים מה קורה איתם מה קורה למשפחות שלהם ואלו שנירצחו בדם קר אז מי אני שאדבר …התביישתי כל כך . אבל עברו יומיים והסימנים שאני מקבלת כל יום ומנסה לעכל מה קרה שם וגם אתם שלא מפסיקים להגיד לי שאני צריכה לשתף מובילים אותי לשתף את זה .
אני משתפת את הנס הפרטי שלי את ההשגחה העליונה המטורפת שאני קיבלתי .
למסיבה הגעתי עם הארוס שלי מתן וחברה שלנו מאי במקרה בכלל מתן קיבל 2 כרטיסים מתנה מבן דוד שלו ומאי הצתרפה בדקה האחרונה .
בדרך לשם אני מבינה שהמסיבה נמצאת קילומטר וחצי מעזה ואומרת להם שיש התחממות שיתכוננו לטילים אבל בכל זאת אנחנו מהדרום מה זה טילים וגם זה כל כלך קרוב שלא חשבתי שיכל לפגוע שם בכלל הרי הטילים נורים רחוק יותר .
כל הדרך ובמסיבה משהו הרגיש מוזר לא שלם בכלל אבל יאלה זורמים כמו תמיד
לעומת כל מסיבה לא הייתה אנרגייה חזקה לא קיפצתי את חיי ברחבה והחלטתי לשכב עם מאי על המחצלת בקנטה (איזור הישיבה שלנו) השעה 6:40 מתן מתיישב ליידנו ואומר מה זה הזעקות ? הוא שמע את ההתראות צבע אדום מהטלפון שלי עוד לפניי שראינו משהו
תוך שנייה מתחילים טילים בשמיים אף אחד לא מעכל וגם לא כל כך מתרגש בהתחלה ..בסדר רגילים …
אבל לא תוך שנייה נעצרה המוזיקה ואנחנו פשוט השארנו שם את כל הדברים ורצנו לאוטו היינו הראשונים לצאת , עכשיו החוש כיוון שלי מטורף ואני ידעתי איפה האוטו אבל מישום מה שיצאנו לא הצלחתי למצוא אותו לקח לנו 5-10 דקות למצוא את הרכב מה שכנירא היה הזמן להציל אותנו תכף תבינו למה .
אנחנו עולים לאוטו בין הראשונים עדיין ופיתאום אנחנו שומעים יריות אבל לא מיחסים חשיבות מידי בכל זאת אנחנו על הגבול ויוצאים לדרך
היציאה מהמסיבה היה כביש אחד שמאלה או ימינה .
אנחנו גרים באשדוד אז נסענו שמאלה אנחנו אוטו רביעי או חמישי גג שיצא פיתאום המכוניות מתחילות לפרסס בלחץ ואנחנו שואלים למה ? צועקים לנו מחבל !
אני על ההגה מתן לידי ומאי מאחורה אני בטוחה שזה מחבל אחד שטויות אנחנו ניהיה בסדר פיתאום בחור יוצא מהאוטו שלפנינו בריצה ונופל על הריצפה מיריות שם אני נכנסת למצב כוננות מפרססת ברוגע ואומרת להם להוריד את הראש אל תשאלו איך הקליעים לא פוגעים בנו אין לי תשובה .
נוסעים לצד השני (ימינה מהיציאה של המסיבה) ושם נוצר פקק ענק כי כבר מבינים שיש מחבל משמאל ואז מה ? יריות מטורפות גם מפה אנשים בורחים מהמכוניות לכיוון היציאה של המסיבה לעמוד ליד השוטרים והמאבטחים ושם גם הייתה מיגונים מצד שמאל על הדרך יש טילים למעלה כן ?! אגב במיגונית הזו אני גם רציתי להישאר ומאי לא נתנה לי שהשוטרים החלו לצרוח לנסוע מזרחה מהר מהר לברוח על החיים כי היריות מתקרבות ומבינים שמדובר לא ב אחד לא שתיים בעשרותתתתת עשרות עשרות של מחבלים מכל כיוון עומדים עם סוואנות לבנות ואופנועים מרססים לכל עבר!!!!
אנחנו רצים חזרה לאוטו תוך כדי שכבר רואים חצי מהאנשים על הריצפה שוב לא יודעת איך אנחנו לא
אני מפרססת את הרכב ונוסעת דרך השדה מזרחה
תוך דקה גם שם נעמד פקק מטורף וחצי בורחים מהמכוניות אז נתקענו , יצאנו לרגע מהאוטו ואנחנו רואים עשרות מחבלים צועקים אלה ואכבר צורחים ויורים לכל כיוון מורידים אנשים כמו במשחק מחשב הם לא היו צריכים להתאמץ בכלל הם דהרו לכיונינו שם אנחנו עולים על הרכב ואני מנסה לנסוע ומבינה שאין לי לאן כי הכל תקוע ומאי צורחת לברוח לברוח מהררר הם כאן היריות כבר על הרכב אני מבינה שאין לאן שלושתינו יוצאים ואני מחליטה לקפוץ מתחת לעץ כי למה לרוץ ? הם הרי יורידו אותי עוד רגע . ומאי רואה אותי וצורחת עליי את הנשמה שלה לקום לקום ולברוח לא להישאר שם בשום מחיר ואני רצה הכל על אוטומט בלי צרחות בלי כלום פשוט הלם מהסיטואציה אנחנו התפזרנו כבר לא רואים כלום רצים כל עוד אנחנו יכולים כל זה אני משתפת כדי שתבינו עד כמה אנחנו ואני ניצלתי על השנייה מכל מוקד !!!
תוך כדי ריצה עוצר לי רכב אפילו לא חשבתי על לעלות עכשיו אני גם מבינה בסירטון שהם לא רצו להעלות אותי מהלחץ שעשרות לפניי לא העלו ומשום מה המלאך השומר שלי יוסף בן עבו החליט לעצור דווקא לי תוך כדי שחבר שלו צועק לא לעצור להמשיך לנסוע , אני עולה לאוטו מאי קולטת אותי וצורחת להעלות אותה גם אני פותחת את הדלת למרות שסגרו אותה והיא מנתרת פנימה בכל הכח ואז … מתן צועק לי ולדה אני רואה אותו והם ממשיכים לנסוע לו בפנים ואני לא מאשימה אף אחד ברוך השם כולנו בבית והכל קרה כמו שצריך לקרות אבל אותם רגעים והפנים שלו שלא אשכח זהו איבדתי אותו כולם מאחוריו נופלים אחד אחד וסוגרים עליו את הדלת ונועלים אין לי שום דרך לצאת מהרכב אנחנו בתוך קאיה פיקנטו 7 אנשים .
אני עם ראש למטה כי יורים עלינו מחייגת למתן מבינה שאף אחד לא מעלה אותו לאוטו ובטוחה שזהו עד שאישה מקסימה לוקחת ומעלה אותו
בזמן הזה ממשיכים לירות עלינו מיכל כיוון הראשים למטה ואנחנו מתקרבים למחבל בסוואנה לבנה שמחכה לנו גם מקדימה בתוך השטח עכשיו תישאלו אותי איך קרה שהגענו אליו הוא היה מת על הרצפה ? לא יודעת
כנירא המחבלים מאחור פגעו בו עם היריות או מה קרה שם לא אדע לעולם אבל אנחנו מגיעים לצומת והוא מת מולנו כמה מזל ? הבחור רוצה לפנות ימינה ואנחנו צועקים שמאלה איך שהוא פונה ימינה יריות משם תודה לאל אף אחד לא ניפצע אבל אלוהים כיוון אותנו לצד השני שוב אף אחד לא ניפגע אחרי מספר דקות של נסיעת אימים אנחנו מגיעים בשלום לבסיס צהלים בזמן שמתן מגיע לבסיס אורים ואני שומעת בטלפון שמפציצים אותם ביריות ורימונים מחוץ לבסיס ( ברוך השם בסוף למודיעין לא הצליחו לחדור ) אנחנו מגיעים לבסיס ואף אחד לא מבין מה הלך שם אף אחד לא מאמין אף אחד לא מקשיב לנו חושבים שאנחנו חבורה מסוממת שברחה גג ממחבל אחד . חברים שלנו עדיין בורחים בשטח חלק פצועים קשה חלק מתחבאים ואף אחד לא נכנס לעזור להם כמו שראיתם שעות אחריי זה יממה אחריייייי זההההה !!!!!
ואז אני שומעת מאחת החיילות ״ עכשיו אני מבינה למה גנבו מהבסיס נשק ותחמושת לפני יומיים ולפני חודש ״ אני מבינה שגם כאן אנחנו לא מוגנים בכלל. 2 חיילות בנות 18 בשג עם נשק ואני מבינה שהן לעולם לא יעצרו עשרות מחבלים עם אר-פי-ג’י רימונים ונשק .
אף אחד לא הצליח להבין מה הולך שם מהכוחות שעות שהיינו בבסיס מהבוקר עד הערב ללא כוחות נוהל שבת בקושי חיליים בבסיס מסתובבים על אזרחי פיגמות ואומרים לנו אם בא לכם צאו מפה אמצעי ברכבים או ההורים ובהצלחה אין הסעה אין הגנה אין כלום ושוב לא מאשימה בהתחלה אף אחד אבל בשעה 20:30 רצים אליי זוג הורים בשג צועקים שהילדה שלהם הייתה במסיבה היא נורתה בצלעות ושלחה מיקום עם עוד בחור מתחבאים מתחת לרכב ואף אחד מ 7 בבוקר !!!!!!!! עד 20:30 לא הלך לשם ולא נתנו גם להם לעבור אם מישהו גם יודע פיסת מידע על זה ומי זו או מה עלה בגורלה או מי אלו ההורים הם מחיפה אני אשמח למידע . הם לא יוצאים לי מהראש.
בזמן הזה אני ומאי נישארות היחידות בבסיס לא יודעות מה לעשות משפחה רוצה להגיע כולם רוצים להגיע אבל אנחנו מבינות שאנחנו לא יכולות לסכן אותם אנחנו יודעות מה ראינו ואף אחד לא יכל להתקרב לשם .
למזלנו מאור הרוש הבן זוג של מאי הגיבור שלנו יצא לכיוון והגיע לאסוף אותנו
בזמן שמתן נמצא בבסיס מוקף מחבלים שהוא אוסף אותנו למרות ההוראות לא לנסוע לכיוון הוא נוסע 15 דקות לכיוון השטח אש לוקחים את מתן וחוזרים הביתה . כמובן שהדרך הייתה מזעזעת ומפחידה אבל בסוך אנחנו בבית ! אנחנו כאן מחבקים ביחד את הילדה הקטנה שלנו . בזמן שאחרים הופקרו שעות בשטח בזמן שאחרים נחטפים ונירצחים שעות שוב אני מצטערת
ולמה היה חשוב לי לשתף את כל זה ? כדי להראות כמה בורא עולם שמר עליי כמה כל דקה במה שקרה לי הייתה קריטית בצורה מטורפתתתתתתתתתת פשוט מטורפת
וגם 5 חודשים לפני הפיגוע אני ראיתי כל יום ויום בכל דרך וצורה אפשרית את המספרים 111 למי שמאמין מכיר או יודע אלו מספרים של השגחה עליונה מספרי מלאכים .
באותו יום מהלילה אני רואה רק מספרים הפוכים 12:21
13:31
14:41 כל אלה וההרגשה הייתה כל כך רעה !!!! ואז זה קרה .
אחריי שחזרתי הביתה ועברו יומיים אני מקבלת סירטון של ההצלה שלי ושל מאי ומה מספר המגבייט בקובץ ? 11.1 תחשבו מה שתחשבו אותי זה זעזע ואז אני מחליטה לשתף תמונה עם מאי להודות לה על שבזכותה אני כאן גם בזכותה !!! שליחה של ה ׳ !!
ומה אני רואה את הסירטון הבא שאני משתפת כאילו משהו שם היה לפניי זה הכניס אותי להלם גם אם זה במקרה .
אני מתחננת לכל מי שאפשר תסיימו עם זה אחת ולתמיד ואומרת את זה אחת שהלב שלה יוצא גם לעזתים שסובלים ונפגעים לילדים לתינוקות לנשים שסובלים מהחמאס אל תהרגו אותי
ואני יודעת שמאות חברים שלנו שם אבלללללל אני שהייתי בבסיס חיפשתי כל חפץ חד אפשרי למקרה שהם יגיעו ולא יהרגו אותי כדי לסיים עם החיים שלי ידעתי שלא משנה מה חייה הם לא יקבלו אותי אחריי מה שהם עשו וממשיכים לעשות הם חיות אדם הם מטורפים הם לא ירחמו על אף אחד אם לא נשמיד אותם קליל לא משנה באיזה מחיר או שנמשיך לשלם יום יום שנה שנה מחיר כבד מאוד שלא יפסיק לעולם הלוואי שתמצאו דרך לשחרר את כל מי שנמצא שם הלוואי אני מתפללת כל יום שהם בריאים ושלמים ולא יפגעו בהם אבל הפעם זה קיצוני הם לא ירגעו הם נכנסים בכל הכח בבקשה תכנסו בהם גם בכל הכח לפוצץ להם בניינים כבר לא מספק הם כאן הם בתוכנו אלוהים יודע כמה מהם .
אחריי הניסים שלי אני מאמינה שאלוהים צמוד משגיח והכל יהיה בסדר אבל בבקשה שלא יהיו עוד נפגעים זה חייב להיגמר .
אני הייתי חייבת לפרוק הייתי חייבת לשתף ותודה תודה תודה לאבא שבשמיים תודה על כל שנייה תודה על ההשגחה הפרטית והנס שלי תודה שאני כאן מחבקת את הבת שלי והמשפחה שלי ! ליבי עם כל אלו שחוו את הזוועות עם כל אלו שאיבדו את יקיריהם וכל אלו שנמצאים בחוסר ידיעה אני כואבת ביחד איתכם !
ובקשה אחרונה וחשובה לי לכל מי שבכלל הגיע לכאן תפסיקו לשתף את מה שעושים אצלינו למחבלים המתועבים האלו אני חושבת שכל זה מגיע להם אבל תחכו בבקשה חברים שלנו שם אל תתנו להם רעל לפגוע בהם ! תשמרו על עצמכם !
לקריאת תיעודים נוספים ממיקום:
Add a Title
בארי
Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
.
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
.
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
Add a Title
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
Add a Title
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.