top of page
קו ראשון
קו ראשון
ניר עוז
7.10.23, 15:30
פורסם על ידי שחר אלגזי בתאריך 22/10/23

Add a Title

חזרה >

סיפור מלחמה

צילום על ידי: אביב אברג'ל

אני לא מעכלת, וכנראה שזה יקח עוד הרבה זמן.
היינו חלק ממסיבת הטבח.
הגענו לקראת הזריחה, אחרי חצי שעה אני רואה התרעות בפלאפון על צבע אדום.
מסתכלות לשמיים ורואות שהכל מעלינו טילים, אנשים מתחילים לרוץ לכיוון היציאה ואנחנו מנסות לקבל את ההחלטה הנכונה,
מחליטות לרוץ לשטח פתוח, ידיים על הראש.
רק בדיעבד הבנו שזו הייתה ההחלטה הנכונה, אם היינו יוצאות ראשונות היינו נכנסות למלכודת מוות של עשרות מחבלים שזייפו מחסום משטרתי בכדי ליצור פקק וטבחו שם בכולם).
מסתתרות מאחוריי הרכב
עוד לא מבינות בכלל מה קורה. פתאום צרחות וצרורות של יריות, עשן של ירי כדורים עפים. נכנסות לרכב ומנסות לברוח משם, אנחנו ועוד עשרות רכבים מכל צד.
״ירו בה תקראו לחובש״ רכב אחד מלפנינו, ירו במישהי אנחנו רואות אותה ירויה, ומבינות שאין לנו דרך לסוע, אנחנו תקועות. נוטשות את הרכב מונע עם כל הדברים שלנו ומתחילות לרוץ על החיים, צרורות של יריות מכל עבר, כדורים עפים מכל כיוון, טילים באוויר, שמים אפורים הכל אבק ועשן.
מאות של אנשים רצים את הריצה הגורלית של חייהם.
אופיר כבר נפרדת מאחותה בפלאפון והיא אומרת לנו העיקר לא לעזוב אחת את השנייה.
״ירו בשוטר ירו בשוטר״ לא מעיזות להסתכל אחורה, אבל גם לא נפרדות לרגע מחזיקות ידיים רצות ורצות עד שהגענו לנקודות מפנה,
החלטה אחת שהצילה לנו את החיים.
מאות אנשים רצים ליער אנחנו עם כל ההמון.
ירידה תלולה לתוך היער, אם אנחנו יורדות אין דרך חזרה, התופת ממשיכה מכל כיוון, אנשים מתחילים לרדת את הירידה נופלים אחד על השני.
אני מתחילה לרדת את הירידה ואופיר מושכת אותי ״לא אם נרוץ לשם אין לנו איפה להסתתר ואין לנו מי שיגן עלינו״
השוטרים צורחים עלינו לרדת לכיון היער ואנחנו משנות כיון לצד השני . בדיעבד ראינו סרטון והבנו שכל מי שירד ליער רץ ישירות לידיים של שיירות מחבלים על אופנועים ולא היה להם מושג.
דרך עפר,
ג'יפ בין הבודדים שהצליחו לסוע עובר פתאום, אנחנו רצות לכיון הג׳יפ אופיר פותחת לו את הדלת ומתחננת שיעלה אותנו ונברח מפה
בגיפ היו 2 גברים ו 2 בחורות הם לא היססו לרגע להעלות אותנו לרכב ושמרו על קור רוח מטורף
אין וויז אין קליטה אין אינטרנט
אופיר הצליחה לשלוח לאבא שלה מיקום (רק לה היה קליטה)ואבא שלה מכוון אותנו מרחוק לאן לסוע נסיעה שהרגישה כמו נצח הפיצוצים מכל כיון לא מפסיקים, רכבים ירויים לאורך הכביש
שעתיים וחצי הכי ארוכות, מפחידות, מלחיצות שהיו לי בחיים
כל המחשבות רצות לי בראש
הצלחנו להנצל מטבח כי אין לזה מילה אחרת
השגחה עליונה !! תודה אלוהים על השגחה פרטית.
אז למלאכים שהצילו אותנו מבלי להכיר אותנו בכלל, ארז, מאי, אופיר ועומר
אין לנו מילים איך להודות לכם, תודה לכם פשוט תודה תודה תודה. מאחלת לכם שתהיו בריאים מאושרים ומחייכים כל החיים שלכם, כי זה הכי חשוב
ולכל החברים והקרובים שלי,
החיים האלה לא צפויים ואנחנו מבורכים !
תהיו תמיד בהודיה, תתעסקו בטוב, תשמרו על עצמכם, תעריכו את החיים שלכם, את המשפחה ואת האהובים שלכם.
ובעזרת השם כשהכל יהיה בסדר, ויהיה בסדר !
תודו, תהנו, תחוו, תחייכו ותעריכו את החיים האלה.
ועד אז תזכרו שאין לנו ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת.
הלב שלי נשרף וכאוב עם המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל , אני מצטערת.
חיזוקים ותפילות לכל עם ישראל וכוחות הביטחון

can't understand what i went through, and it will probably take a long time.
We were part of the slaughter party.
We arrived before sunrise, after half an hour I saw alerts on my cell phone that we are under rocket attack-color red.
We look at the sky and see that all the rockets are above us, people start running towards the exit and we try to make the right decision, decide to run to an open area, hands on our
heads.
Only in retrospect did we realize that it was the right decision, if we had gone out first we would have entered a death trap of dozens of terrorists who faked a police checkpoint to create a traffic jam and massacred everyone there.
We are hiding behind the car and still don't understand what is happening.
Suddenly screams and bursts of gunfire, smoke from shooting bullets flying.
We Get into the car and try to run away, us and dozens of other cars From every side.
"They shot her call the medic", one vehicle in front of us, they shot a girl we see the same girl dead, and realize that we have no way out, we are stuck.
We Abandoning the car with all our belongings inside and starting to run for our life, bunches of shots from all sides, bullets flying from every direction, missiles in the air, gray sky, everything is dust and smoke. Hundreds of people run the Running that will decide whether they live or die.
Ofir has already said goodbye to her sister on the phone and she tells us The main thing is to not leave each no matter what.
"They shot the policeman" we are not daring to look back, but also not leaving each other for a moment, holding hands running and running
until we reached turning points,
one decision that saved our lives.
Hundreds of people run to the forest, we are
with the whole crowd. A steep descent into the forest, if we go down there is no way back,
the inferno continues from every direction, people start going down the descent falling on each other.
I start going down the slope and Ofir pulls me "No if we run there we have nowhere to hide and we have no one protect us" The policemen scream at us to go down towards the forest and we change direction to the other side.
In retrospect, we saw a horror video and realized that everyone who went down to the forest, ran directly into the hands of convoys Terrorists on motorcycles, hundreds of them, and they had no idea.
On a dirt road, jeep, among the few that managed to pass suddenly passes by, we run towards the jeep, Ofir opens the door and begs for them to take us. There were 2 men and 2 girls in the Jeep who picked us up and we ran away.
They didn't hesitate for a moment to take us in the car.
No waze, no reception, no internet.
Like eternity, the explosions from every direction do not stop, vehicles are shot along the road. the longest, scariest, most stressful ride i ever
had.
All the thoughts run through my head
We survived a brutal massacre, probably the
most brutal, there is no other word for it, supreme supervision by god !! Thank God for private supervision. So to the angels who saved us without knowing us at all,
Erez, Mai, Ofir and Omer
we have no words to thank you, thank you simply thank you thank you thank you.
I wish you to be healthy, happy and smile all your
life, because this is the most important.
and to all my friends and relatives,
this life is unpredictable and we are blessed!
Always be thankful, do good, take care of yourself, appreciate your life, your family and your loved ones. And with God's help when everything will be fine, and i know and believe with all my heart it will be fine!
Be thankful , enjoy, experience, smile and appreciate this life.
Until then, remember that we have no other land, even if my land is burning.
My heart burns and aches with the families who lost their dearest, to the friends i lost and to everyone who lost his soul I'm sorry. Strengthening and prayers for all the people of
Israel and the IDF forces

לקריאת תיעודים נוספים ממיקום:

Add a Title

בארי

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

.

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

.

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

Add a Title

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

Add a Title

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

Add a Title

bottom of page