top of page
קו ראשון
קו ראשון
Re'im Parking Lot
12.10.23, 0:00
פורסם על ידי גולי שרביט בתאריך 22/10/23 ב"פייסבוק"

(לצפיה במקור)

חזרה >

סיפור מלחמה

צילום על ידי: אביב אברג'ל

אז רציתי לשתף אותכם קצת , ביום שאחרי שהכול קרה שקצת הראש באמת מתחיל לחשוב באמת ולעבד את מה שעברנו …
הכול התחיל ביום שישי חזרנו אחרי קידוש אחרי חג, הלכנו לנוח קצת כי אמרנו שנצא לבלות במסיבה - בנובה.
אף אחד לא הכין אותנו למה באמת נעבור , בשעה 4 בבוקר של יום שבת יצאנו לכיוון המסיבה, שהייתה ליד עזה ליד הגבול , כבר הייתי שם פעם במסיבה.
הגענו השעה בערך 5 ניכנסו פתחנו קאנטה עשינו כוס הלכנו לירקוד קצת , בשעה 6:20 הלכנו חזרה לקאנטה לעשות כוס , פתאום מישהו שעומד ומסתכל לשמיים זורק ואו אני לא מאמין יש טילים. באותו הרגע לא כולכך עוד הבנתי מה הקשר עד שהכול התחיל להיתחבר 6:30 נשלחים טילים מעזה אלינו כול השמיים פיצוצים וכיפת ברזל יורה , 6:31 נפסקת המוזיקה במסיבה אנשים מתחילים להבים את הסיטואציה.
6:32 אומרים ברמקולים שיש צבע אדום וצריך לתפוס מכסה ( מכסה כן אנחנו בפאקינג שטח ויער ).
התחלנו לקחת את הציוד שלנו להיתקדם לפאקינג מכונית ולעוף משם .
כולם בפאניקה רצים למכוניות מנסים ללכת הכול פקק 7:19 דקות אני מקבלת שיחה מחברה שלי שיצאה לכביש שלא ליפנות ולא לצאת מהשטח יש מחבלים שעומדים עם נשקים ויורים וירו עליהם באוטו .
לא ידענו עדיין מה נעשה ואיך והגענו לכביש והבנו שיש מחבלים גם במסיבה גם מהפניה ימינה וגם מהפניה שמאלה אין לאן ללכת .
כולם מתחילים לעזוב את המכונית ופשוט לרוץ לרוץ לשדה , יש כאלה שהצליחו ליסוע אבל כול מי שניתקע לא הייתה לו ברירה. ואלו שנישארו מאחור ולא רצו ? אני לא רוצה לדמיין מה קרה בגורלם …
יורים עלינו מכול כיוון , אנחנו רואים מלא מכוניות שבורות מנופצות מלאות ביריות , אנשים שירו בהם , פצועים שמדממים אמבולנסים שמגיעים וגם יורים עליהם .
רצנו אני בעלי ועוד 2 חברים טובים שלנו .
רצנו הכי מהר שיכולנו , בין עץ לעץ בין שיח לשדה שלם לא ידענו לאן אבל פשוט רצנו הכי מהר.. הגענו לפרדס הינו עם עוד קבוצה של בערך 15 אנשים , זה היה או להישאר בפרדס ולהיתחבא או ללכת ולהתחיל לרוץ בשטח הפתוח עד לפרדס הבא.
אנחנו בלחץ שוב מתחילים לירות עלינו התחלנו לרוץ אני ובעלי פשוט רצנו את כול השטח אם עוד כמה אנשים שהתחילו לרוץ והשאר והחברים שלנו נישארו להיתחבא באיזה עץ אחר שהם רצו לשם , התפצלנו .
לאף אחד אין כולכך סוללה אנחנו רצים ניפתח לי השרוכים אפילו לעצור ליקשור זאת לא אופציה כי פאקינג יורים עלינו כמו במטווח .
מצד ימין יריות מצד שמאל אנשים נופלים , אנשים שרצו איתנו נחטפו .
השעה 9:18 דקות אנחנו במרחק של 15 קילומטר לקיבוץ הכי קרוב אין לנו לאן ללכת המשטרה אומרת לנו להיתחבא כולם מקיפים אותנו …
פתאום הגיע שוטר ואומר לנו שאנחנו חייבים להמשיך ללכת חייבים ! אבל בשקט ומהר
התחלנו ללכת עם קבוצה מסויימת פשוט כמו יציאת בני ישראל ממצרים , 9:50 כבר על 10 אחוז אחרונים בכוחות האחרונים אנחנו פשוט רצים כמה שיותר מהר לכיוון מושב פתיש .
11:20 הגענו !!!
5 שעות !! פאקינג 5 שעות שאני רצה ובוכה ודורכת בשיחים ובקוצים ורק בורחת כדי לחיות , כי ישלי ילד קטן בן חודש וחצי בבית ועכשיו אמא ואבא מנסים להמשיך לחיות ובורחים ממחבלים שיורים עליהם , מטילים שבכול מקום , מסתכלים אחורה כאילו החריבו את כול המקום עכשיו .
הייתה בכניסה משפחה מאוד נחמדה שכניראה האנשים הראשונים שהגיעו התחילו לספר מה קרה , הם הוציאו מלא מים בקבוקים קטנים גדולים , שתיה קלה לכולם לכול מי שבא . אנשים מהמושב התחילו להתניע את המכוניות שלהם וללכת לשטח לאזור למלא אנשים ולבוא לאסוף אותם ולהציל אותם !!
אותי ואת בעלי לקח בן אדם מאוד נחמד שפשוט ראה אותנו יושבים על ספסל בהתחלה בחוסר אונים לא יודעים מה לעשות ועוד לא מעכלים מה שעברנו . הבן אדם פשוט אמר :״ בואו תעלו״ ואני אומרת לו לאן נלך לאן ?? והוא אומר לנו אלי לבית בואו !! הלכנו איתו ועם עוד חברה שהוא לקח באוטו הוא הוריד אותנו הכניס אותנו לבית שלו , אישתו הילדים כולם התחילו לארח אותנו , להביא לנו בגדים ושילך להיתקלח ועשינו קידוש של שבת והושיבו אותנו לאכול . אני רוצה להודות להם על כך !! כי זה לא מובן מאליו !!!
אף אחד באמת לא ידע את מה שעברנו , שרצנו שדות של 30 קילומטר .. הם ידעו שברחנו סיפרנו להם כול אחד והדרך שהוא נישאר בחיים . בשעה 14:50 אומרים לנו שעוד 5 דקות יוצאת הסעה לבאר שבע ומשם יש עוד אוטובוסים או שניסתדר איך לחזור , מצד אחד זה לפחות ללכת לכיוון הבית אנחנו עדיין בעוטף עזה וקרובים ויש מלא טילים ועזאקות והדבר היחידי שבא לנו זה לבית , מצד שני מי אמר שלא יבואו וישתלטו לנו על האוטבוס מחבלים וירצחו את כולנו בדרך כי גם ככה כול הכבישים חסומים .
לאחר מחשבה של דקה החלטנו לעלות לאוטבוס עם עוד זוג חברים שהיתחבאו 4 שעות מתחת לשיח כשלידם יורים באנשים אחרים וחוטפים אותם ( כן לכול אחד יש סיפור אחר ודרך שהוא עבר בשעות האלה) .
אנחנו נוסעים לכיוון סוףסוף הגענו לבאר שבע וההורים שלהם באו לקחת אותנו לבית .
ה 2 חברים שהיו איתנו לאחר שנותק אינם הקשר מהשעה 9:00 בבוקר בערך , ניצלו במזל וחילצו אותם אחרי שהם היו בשיח התחבאו כשהרגו לידם .
סהכול יצאתי למסיבה , יצאתי לבלות , חזרתי עם המון דמעות , אם חברים שמתים , שלא יתמזל מזלם , חברים שפצועים וחטופים , משפחות שנהרסות , שוטרים וחיילים הרוגים . אפוקליפסה !!!
הם באו במטרה של להרוג אותנו ולחסל אחד אחד , מישו מכר אותנו !!!

לקריאת תיעודים נוספים ממיקום:

Add a Title

בארי

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

.

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

.

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

Add a Title

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

Add a Title

Add a Title

Add a Title

Add paragraph text. Click “Edit Text” to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.

Add a Title

bottom of page