top of page
קו ראשון
קו ראשון
חניון רעים
7.10.23, 15:30
פורסם על ידי ירין חרבי בתאריך 25/10/23 ב"פייסבוק"

(לצפיה במקור)

חזרה >

סיפור מלחמה

צילום על ידי: אביב אברג'ל

לא יודע איך להתחיל לכתוב בכלל איך להוציא את המילים
אבל אני פשוט אפרוק כי זה חשוב לי כי אם לא אדבר אכתוב אצעק אתזה אני עלול להשתגע.
יצאנו למסע בשישי בערב כמו בכל פעם שאנחנו יוצאים מבלים נהנים צוחקים אוהבים רוקדים מתחבקים ונושמים את העולם היפה שאנחנו רואים .
בום . בום בום
כן ככה בבום הכל הפך לבום אחד גדול שאף אחד לא מבין מה קורה מלבד שיש רקטות באוויר , אז אנחנו מתחילים להתקפל לרכבים כמה שיותר מהר ..מתחילים תנועה ליציאה ואז פקק אף אחד לא מבין מה באמת קורה מה באמת הולך שם ימינה ושמאלה קדימה אחורה ואז עוצרים . עומדים כולם חלקנו בתוך הרכבים חלקנו מחוץ לרכבים בשביל להבין לנסות מה קורה , 20 דקות חולפות להן עד שקצין משטרה פשוט רץ וצועק ״תתחילו לרוץ לשדה כולם לרוץ יש מחבלים״ . וככה כולנו כולם פשוט רצים דוהרים לא יודעים לאין פשוט רצים ללא כיוון ללא מחשבה פשוט רצים , עכשיו אנחנו רצים ועדיין לא מבינים מה באמת קורה עד שאתה מקבל שריקות של כדורים מעל הראש מצד האוזן . פה תהו ובהו על פני כולנו , ושוב רצים רצים רצים , חלקנו עוצרים לא יכולים להמשיך מתחבאים קופאים במקום כולנו ממשיכים לרוץ לרוץ ואתה בכלל לא מצליח לחשוב לחשוב מה עם כל האנשים , מה קורה בכלל מאחורה עוצרים לכמה דקות מחפשים תשובה להבין לאין ומה עכשיו אחרי שחצי שעה אנחנו רצים על חיינו , נושמים דקה מדברים לא מבינים לאין איפה הצבא איפה המשטרה מי מוביל אותנו כוח ביטחוני שיעזור משהו , בום עוד צרור ירייות , ובום רצים שוב אל הלא נודע רק רצים רצים רצים רצים הולכים רצים שוב . וכל הזמן הזה אתה לא מבין עדיין מה באמת קורה כי אתה רוצה להציל את עצמך אתה באנדרנלין שאתה לא חושב על כלום לא מרגיש כלום רק רץ זהו .
זה בערך אחרי 15 קמ בשטח .
מתחילים להתקרב למקום בטוח יותר ישוב פטיש מתחילים לראות אור בקצה המנהרה . הסיוע היחידי שהיה לנו באותה נקודה אלה היו אזרחים טובים לב שאספו אותנו מהשטח הבוער אליהם הבייתה למקום מבטחים , ודאגו לנו כמו הילדים שלהם . אז מוכיר תודה לכם בשם כולם כולם כולם!
זה פחות פחות ממה שכולנו עברנו , כשאני אומר כולם אני מתכוון לכל משתתפי הפסטיבל נובה וכלל לתושבי העוטף יושבי הקיבוצים ומסביב
לפחות מהנקודת מבט שלי מזגוגית העין .
אני בסדר ברוך ה׳ בריא ושלם הצלחתי להגיע הבייתה בשלום .
אבל חברים מכרים אהובים אהובות מתנדבים ומתנדבות לא הצליחו להגיע הבייתה בשלום.. זה יום אבל!! יום שכולו .. אין לי אין אפילו מילה שתגדיר את זה .
רק כשהייתי על האוטובוס בדרך הבייתה מישוב פטיש לבאר שבע אחרי כל הסרט שעברנו , מתחיל להפנים להבין שיכולתי להיות במקום אחר .. אחר.
עד עכשיו אני לא כל כך מעכל ומנסה באמת להבין מה עברנו שם מה עברתי עם עצמי שם , יקח זמן אני בטוח .
אני משתתף בצער רב לכל אלה שלא הצליחו לחזור שנהרגו ונרצחו בדם קר !!!!
ולכל החטופים החטופות הנעדרים והנעדרות שיחזירו הבייתה בשלום וכמה שיותר מהר!! אמן !!
אני מתפלל שנדע בשורות טובות וימים טובים יותר .אמן!
זה מנקודת המבט שלי לסרט שעברתי ב7.10.2023.
כמובן לכל חיילנו היקרים והחזקים תשמרו על עצמכם!

לקריאת תיעודים נוספים מחניון רעים:

07/10/23, 3:30

חניון רעים

הגענו למסיבה בשעה 1, עד שנכנסנו בשער ופתחנו את האוהל ואת הציליות והכסאות- בערך 1:40 כבר ישבנו. סביבנו הרבה מאד אנשים, ישבנו במעבר. כל הזמן אנשם באים ו...

סיפור מלחמה

07/10/23, 4:00

חניון רעים

התמונה הזאת צולמה בחניה של פסטיבל נובה ברעים, בין השיגורים והיירוטים ועוד לפני שידענו שיש חדירת מחבלים. ואני מרגיש כבר זמן מה את הצורך לשתף, לספר מה ...

סיפור מלחמה

07/10/23, 3:30

חניון רעים

אחרי שעיכלתי חשוב לי שהסיפור ישמע:הגענו למסיבה בשעה 3:30.הכל היה כל כך מושקע ויפה.אנשים איכותיים וטובים שבאו להנות.והפקה שהשקיעה ממיטב כספה.בשעה ...

סיפור מלחמה
bottom of page