צילום על ידי: אביב אברג'ל
ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, פרסם פוסט שבו תיאר את קרבות הגבורה שהתרחשו בעוטף עזה בשעות הלחימה הראשונות. "קרב הגבורה בקיבוץ עלומים יירשם בספרי הימים של עם ישראל, לצד קרב משמר העמק במלחמת העצמאות וקרב גבעת התחמושת", תיאר, "אנשים טובים גילו גבורה עילאית והדפו את המחבלים מתוך הקיבוץ, והצילו חיי פצועים ומוות. אלה גילויי גבורה ברמה הכי גבוהה שעם ישראל מכיר. הלב שבור, אך הרוח חזקה".
אחד מאותם תושבים שנלחמו בגבורה במחבלים ומנע אסון גדול עוד יותר הוא אוהד ברוורמן, תושב קיבוץ עלומים. "באזור השעה 06:30 בבוקר שמעתי רעש מאוד חזק, בומים מאוד חזקים. הבנתי שיש משהו לא רגיל", תיאר ברוורמן, "זו לא עוד נפילה של קסאם קרוב או יירוט מכיפת ברזל, רעשים שאנחנו מכירים. זה משהו מוגזם".
"יצאתי מחוץ לדירה שלי, בשכונת הצעירים, וראיתי עוד כמה חבר'ה. נפגשנו בחוץ והספקנו לראות קצת יירוטים. היה מטוס של חיל האוויר שהגיח והסתובב. אני זוכר שהיה לי קר, חזרתי לדירה, לבשתי משהו חם, יצאתי שוב החוצה - ופתאום שמענו פיצוץ, רעש הרבה יותר חזק. כמה שניות אחריו שמענו ירי מטווח מאוד קרוב. הבנו שזה במרחק 300-400 מטרים. שמענו גם צעקות. השתחררתי לפני שלושה חודשים, אז הקפיץ יחסית דרוך. חבר מהקיבוץ שמשרת כנהג מבצעי בקבע הביא לי את האקדח האישי שלו ויצאנו לכיוון האירוע"."איך שהתקרבנו לאזור שממנו שמענו את הירי, זיהינו על הכביש, במרחק 10 מטרים מאיתנו, שמונה מחבלים. הם נסעו על ארבעה אופנועים. הכנסנו את הצעירים שהיו איתנו עד אותה שנייה לתוך דירה ואמרנו להם שזו חדירת מחבלים. העליתי על הקו כמה שיותר מהר את רבש"ץ הקיבוץ והודעתי לו על כיוון הנסיעה, התקדמות המחבלים, הכמות והתצורה. לבשתי מדים והלכתי לכיוון נשקיית הקיבוץ. אני לא חלק מכיתת הכוננות, אבל זה הרגיש לי הדבר הנכון לעשות. לקחתי נשק, שכפ"ץ ישן וקסדה, והתחלנו להילחם על הבית. היו המון מחבלים"."בכל האירוע היו עשרות מחבלים. הייתה לנו בלימה די רצינית של כמות גדולה של מחבלים בשער הקיבוץ. היינו קבוצה של 12: חבר'ה מכיתת הכוננות, אני ועוד לוחם. הגנו על הבית, שמרנו על הבית. עוד מוקד ועוד מוקד והכוח מגיב. ניסינו להבין כל הזמן איפה המחבלים נמצאים. המצלמות בחמ"ל הקיבוץ הכווינו אותנו לאיפה שזיהינו או שמענו מחבלים. היו המון מוקדי לחימה. הצלחנו לבלום אותם. הרעיון היה למנוע מהם גישה לתושבים, לשמור על טבעת היקפית כזאת""מהשעה 06:30 עד 12:00 היינו שם לבד. תוך כדי הגיע איזשהו רכב צבאי לכמה דקות בודדות ופשוט הלך, כי היו מלא אירועים במלא קיבוצים. אחרי שש שעות הגיע כוח של מצדה שהצטרף אלינו ללחימה ובעקבותיו כוח יהל"ם".