War Story

אז אחריי יום משוגע ומטורף שעברתי אתמול, רציתי להודות לכל המשפחה והחברים ששלחו מאות הודעות אתמול והתעניינו לשלומי (הפלאפון נשאר בשטח אחרי שהבאתי אותו למישהו שהסתתרנו ביחד כקבוצה וביקש לדבר עם המשפחה שלו והתחילו לירות עלינו באופן ישיר ופשוט רצנו מהמקום לשמור על החיים שלנו ולא כל כך עניין דברים חומריים באותו הרגע).

אתחיל מהסוף ואומר שבנס גדול אני בריא ושלם מפה רק נהיה חזקים יותר מנטלית ופיזית.

אין מילים לתאר את מה שקרה אתמול מאשר שאזרחים שבאו להנות ממסיבה שהייתה מאושרת על ידי כל הגורמים (משטרה צה״ל וכו׳) הופקרו בשטח למשך שעות רבות חסרי אונים ללא דרך להתמודד מול מחבלים עם דם בעיניים שהמטרה שלהם היא להרוג אותך ולעשות בך את המעשים ההכי נוראים שאפשר לעלות בדעתנו.

אני אישית 9 שעות ברחתי מירי של אש חיה לא פוסקת מרובים ופצצות מרגמה של מחבלים שנורו לעברינו תוך כדי שאנחנו עושים את הכל כדי לשרוד מחזקים אחד את השני מטפלים בפצועים מנסים להיחלץ ולקרוא לעזרה מכל גורם אפשרי.
לבסוף הצלחנו להגיע לרכבים צבאיים באופן עצמאי אחרי שאנחנו יזמנו ניווט לעברם והם לקחו אותנו למקום בטוח אחרי 9 שעות של טירוף של שדה קרב ללא מים ואוכל כמובן. אך חשוב לציין לשלילה את המחדל שרק לאחר ניסיונות רבים מצד מספר אנשים שונים במשך שעות של זעקה לעזרה מהמוקדים השונים שלא קיבלנו מהם מענה בזמן אמת (אלפים ואף יותר הופקרו על ידי המדינה מתי שהיינו צריכים אותה אין דרך אחרת לתאר את זה).