הכל התחיל בערך בשעה 6:15. היינו ברחבה ויירוטים התחילו מעלינו. סגרו את המוזיקה, ואמרו לנו להתחיל להתפנות. רצנו לרכבים עם קצת ציוד שהספקנו לקחת מהקאנטה והתחלנו לנסוע. הכל היה פקוק ועמוס וכולם באמוק לצאת. התחלנו לנסוע ימינה, ורכבים התחילו לפרסס בטענה שיורים עליהם. התחלנו לנסוע שמאלה וקרה אותו הדבר. שם הבנו שנתקענו. במקרה עמד תא"ל בכביש נדבקתי אליו עד שסיים שיחת טלפון וכל מה שהוא אמר לי זה לרוץ לשדות, כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. וכל היה- מאות אנשים, ילדים!!! בממוצע גילאי ה-20 מצאו את עצמם רצים כמו פרטיזנים ליערות אך הפעם בלי כל יכולת להילחם. ומי שלא רץ או נשאר ברחבת הפסטיבל סופו היה אחר משלנו. אחרי זמן מה הבנו שאנחנו מוקפים בחוליות מכל צד שלא ננסה לברוח אליו, וכל שנותר הוא פשוט להסתתר. במהלך הריצה שמענו את שריקות הכדורים שעוברים לידנו ורק התפללנו שלא יפגע בנו אחד, מעלינו שמיים אפורים מלאים ביירוטים שלא פסקו וצעקות, לפעמים בעברית לפעמים בערבית.
To read additional documents from this location:
Add a Title
Location
Add paragraph text. Click "Edit Text" to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
.
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click "Edit Text" to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
.
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click "Edit Text" to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
Add a Title
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click "Edit Text" to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.
Add a Title
Add a Title
Add a Title
Add paragraph text. Click "Edit Text" to customize this theme across your site. You can update and reuse text themes.